רשלנות רפואית: הכוח להשפיע: עמדת הכוח של המוסד הרפואי במצבי רשלנות רפואית

כתבה שלישית בסדרה: הכוח להשפיע: עמדת הכוח של המוסד הרפואי במצבי רשלנות רפואית
הקשר בין רשלנות רפואית לנזק: מניתוח תביעה משפטית של תינוקת שנולדה פגה וסובלת משיתוק מוחין ומפיגור, מתברר כי לא די להוכיח רשלנות רפואית – יש להוכיח גם שהיא הגורם הישיר לנזק הרפואי. כלומר, לא די להוכיח שהרשלנות יכולה לתרום לנזק הרפואי. המקרה הנדון היה של אישה שהייתה בהיריון בסיכון גבוה, ופונתה לבית החולים. שם עברו למעלה משעתיים עד שהוחלט לבצע ניתוח קיסרי להוצאת התינוקת, שכאמור סבלה ממומים קשים. בית החולים לא הכחיש את הרשלנות הרפואית, אך ניסה להוכיח כי מבחינה רפואית, עצם היותה של התינוקת פגה חשף אותה לסכנה לשיתוק מוחין – ומכאן שלא ניתן להוכיח קשר סיבתי בין העיכוב בביצוע הניתוח הקיסרי, לבין המומים מהם סבלה התינוקת. נציין כי גם סוגיה זו נתונה לפרשנות, היות ויש משמעות רבה למומחים הרפואיים המעידים מטעם הצדדים. ככל שהתובע יצליח לגייס מומחים בעלי שם, כך יגדלו סיכוייו להתמודד מול מומחי בית החולים.

רשלנות רפואית מובהקת: יש זכאות לפיצוי

כתבה שנייה בסדרה: רשלנות רפואית מובהקת: יש זכאות לפיצוי
רשלנות רפואית אינה אבחנה רפואית שגויה. רופאים טועים, בהיותם בני אדם ובהיותם נעזרים בידע שלעולם אינו מושלם. אכן, טעות של רופא חמורה יותר מטעות של בעל מקצוע רגיל, היות ויש לה השלכות משמעותיות על איכות חייו של המטופל, ולעתים גם על עצם חייו. לכן, החוק מגדיר במפורש – ככל האפשר – היכן עובר הגבול בין אבחנה שהתבררה כלא נכונה, לבין רשלנות רפואית. כך, החוק קובע כי רשלנות הינה מצב בו הרופא לא השתמש במיומנות או לא נקט בצעדי זהירות, שרופא סביר היה משתמש בהם. מתי רופא פועל ברשלנות? מערכת המשפט עמוסה בדוגמאות של רשלנות רפואית שנידונו, ולהלן נציג כמה מקרים מייצגים:

רשלנות רפואית מובהקת: אין מקום לפיצוי

כתבה ראשונה בסדרה: לאחרונה בישרו העיתונים בכותרות גדולות על גזר דין חריג בחומרתו בתחום הרשלנות הרפואית: הרופאה המרדימה ד"ר סווטלנה רוסו-לופו נידונה לשמונה שנות מאסר בפועל לאחר שהורשעה בהריגה של הילדה נטע-לי בורובסקי. עונש חמור זה משקף את חומרת הרשלנות הרפואית שבגינה הוטל. הרופאה, כך נטען, נקטה באופן אקטיבי בצעדים שסיכנו את הילדה, ובראשם – כיבוי אחד המוניטורים, ופרישה לשינה בשעה שמתוקף תפקידה אמורה הייתה להיות ערה.
במציאות המשפטית-רפואית היומיומית, מקרים כאלו הינם נדירים. בפרקטיקה אנו נתקלים במגוון רב של אירועים המוגדרים כרשלנות רפואית, ובהתאם לכך גם ההתייחסות המשפטית אליהם: החל מפסק דין המסיר כל אחריות מהרופאים, וכלה בהשעיה של רופא מתפקידו. בסדרה של שלושה מאמרים נסקור בקצרה כמה דרגות של רשלנות רפואית. להלן המאמר הראשון בסדרה.

רשלנות רשות ציבורית

השנים האבודות: יעקב נאמן, אחד מעורכי הדין המנוסים והבכירים בישראל, מונה לאחרונה להיות שר המשפטים בממשלתו של בנימין נתניהו. כבר לפני מינויו, נשמעו במערכת המשפט הערכות ופרשנויות באשר לכוונתו האפשרית להמשיך את ה"המהפכה" שהוביל קודמו בתפקיד, פרופ' דניאל פרידמן. אנו מוצאים במינוי זה הזדמנות להפנות זרקור למהפכה אחת שכבר חולל נאמן, הנושאת בחובה משמעויות אתיות, מוסריות וכספיות משמעותיות.

תאונות עבודה: חוק ביטוח תאונות עבודה

המשבר הכלכלי נותן את אותותיו בכל הגזרות, והעיתונים מלאים בכתבות על חברות קורסות, עובדים מפוטרים ומנהלים המתחמקים מתשובות. ברור כי כל המעורבים מצויים במתח נפשי רב ובלחץ כבד. ומה אם העומס והחרדה יגבו מחיר בריאותי? כאן נכנסת לתמונה הפרשנות לחוק ביטוח תאונות עבודה.

תאונות דרכים ורשלנות רפואית

רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים – מי יפצה?

רונן נפגע ברגלו בתאונת דרכים, בעקבותיה הובהל לבית החולים, שם הוכנס מיד לחדר הניתוח ורגלו נותחה. למרבה הצער, הצוות הרפואי התרשל בביצוע הניתוח, וכתוצאה מכך נגרמו לרונן נזקים קשים ובלתי הפיכים ברגל. האם רונן זכאי לתבוע פיצוי בגין נזקיו הן מחברת הביטוח של הרכב הפוגע והן מהצוות הרפואי של בית החולים?

תאונות דרכים: "הטריקים" של חברות הביטוח

"הטריקים" של חברות הביטוח להקטנת הפיצוי המגיע לנפגעי תאונות דרכים

נפגעים רבים בתאונות דרכים "זוכים" לביקור בית מחוקרים הנשלחים על-ידי חברות הביטוח, במטרה אחת בלבד, למזער למינימום את הפיצוי המגיע לאותם נפגעים מחברות הביטוח. לאחר שחקרו מאות ואף אלפי נפגעי תאונות דרכים, רוב חוקרי הביטוח מיומנים דיים בעבודתם, ויודעים היטב כיצד לפנות אל נפגע תאונת הדרכים ולקרוביו ובאילו מניפולציות להשתמש, בכדי לשאוב את מירב הפרטים אודות נסיבות התאונה ומצבו הרפואי של הנפגע, לפני התאונה ואחריה. כל זאת, במטרה אחת בלבד, להקטין ככל האפשר את הפיצוי שחברת הביטוח, מעבידתו של החוקר, תאלץ לשלם לנפגע. לצורך קבלת המידע הדרוש לחברת הביטוח, עשויים חוקרי הביטוח לפנות ישירות אל הנפגע וקרוביו, בהבטחת שווא כי שיתוף פעולה עימם יזרז את הטיפול של חברת הביטוח בתיק. כך, חוקרי הביטוח מצליחים בקלות יחסית לקבל את המידע הדרוש להם, בין באמצעות הקלטה נסתרת של השיחה עם הנפגע  התמים ובין בהחתמתו על הצהרה.

תאונות דרכים: תאונת דרכים בהן מעורב אוטובוס

תאונת דרכים בהן מעורב אוטובוס – מי דואג לנפגעים?

באמצע דצמבר 2008 התרחשה בהרי אילת אחת מתאונות הדרכים הקשות ביותר אי פעם בישראל: 25 תיירים מרוסיה נהרגו, ועוד עשרות נפצעו, רובם קשה, בהתהפכות אוטובוס התיירים בו נסעו לתהום. הפצועים אושפזו בבתי חולים שונים בארץ, וממשלת רוסיה נערכה להחזירם להמשך טיפול במולדתם. עם זאת, באופן מפתיע, חלקם העדיפו להמשיך ולקבל את הטיפול בארץ עד להחלמתם, מפני שסברו שיזכו לטיפול טוב יותר מאשר ברוסיה. יש בכך משום מילה טובה על מערכת הרפואה הישראלית, אך עניין זה מאיר סוגיה נוספת – מי באמת ידאג לאותם פצועים?

רשלנות רפואית: מה יעלה בגורל החיים?

רשלנות רפואית מביאה למוות – ומה יעלה בגורל החיים?

בחודש דצמבר 2008 נפטרה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים אישה בת 37, כ-24 שעות לאחר שילדה תאומים בניתוח קיסרי. פטירתה אירעה בשל שרשרת כשלים רפואיים של הצוות המטפל, שלא היה ער להידרדרות המהירה במצבה של המאושפזת. המקרה הטראגי זכה לתהודה רבה בשל זהותה של המנוחה – ד"ר גלית סעדה-אופיר, מרצה מוערכת מהאוניברסיטה העברית וחוקרת מבטיחה בתחילת דרכה, וכן בגלל התא המשפחתי שנהרס: ילד בן פחות משנתיים ותאומים שזה עתה נולדו. מה עושים במקרים הללו?

תאונות דרכים: תאונות "פגע וברח"

תאונות "פגע וברח" – הנזק כבר נעשה, מי יסייע בשיקום?

לאחרונה עלו לכותרות תאונות "פגע וברח", כאשר בחודש אוקטובר בלבד התרחשו 8 תאונות כאלו, בהן נהרגו 4 אנשים ונפצעו רבים אחרים. על פי נתוני המשטרה ועמותת "אור ירוק", מאז תחילת 2008 אירעו בישראל  14תאונות  "פגע וברח"  קטלניות (עם הרוגים) וכחמישים תאונות "פגע וברח" קשות. תאונות אלו מהוות עבירות תחבורה חמורות במיוחד, היות ובהן הנהג הפוגע מפקיר בשטח את נפגעי התאונה ובכך מונע מהם טיפול רפואי מציל חיים.
המחוקק עמד על מגוון הקשיים בהם נתקלים נפגעים בתאונה מסוג זה, וביניהם – מי יסייע בשיקומם?