במהלך ניהול תיק תאונת דרכים (פלת”ד) בבית משפט השלום בהרצליה בפני כבוד השופט עמיעד רט, דחה את בקשת מרשתנו למנות מומחה בתחום הראומטולוגיה, לשם בדיקת נכותה, לאור העובדה שאובחנה בקופת חולים כסובלת מפיברומיאלגיה, כתוצאה מהתאונה שעברה.
כבוד השופט רט דחה את הבקשה בנימוק כי מדובר במסמך רפואי אחד שנערך 7 שנים לאחר התאונה, כך שמדובר בראיה דלה לצורך קבלת הבקשה למינוי מומחה רפואי. ידוע, כי בתיקים המתנהלים לפי חוק הפלת”ד, ישנה דרך אחת ובלעדית עבור התובע להוכיח את נזקיו הרפואיים כתוצאה מהתאונה והיא באמצעות מינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט. המשמעות של דחיית בקשה למינוי מומחה היא למעשה אחת – סגירת דלתו של בית המשפט מפני בחינת נזקו של התובע ובעצם מניעת מלוא הפיצוי המגיע לו בשל נזקיו מהתאונה.
על החלטה זו, הוגשה בקשת רשות ערעור וביום 19/10/20 התקבל פסק הדין מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ברע”א 33493-07-20 ק.ב. נ’ שומרה חברה לביטוח בע”מ ואח’ מפי כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי אשר הפכה את קביעת בית משפט השלום וקבעה, כי יש למנות למרשתנו מומחה בתחום הראומטולוגיה וזאת לאחר שכבוד השופטת השתכנעה מטענותינו, כי:
א. גישת בתי המשפט בכל הקשור למינוי מומחים רפואיים בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 צריכה להיות גישה פתוחה, ליבראלית ומקלה, מאחר ואי-מינויו של מומחה רפואי יחסום בפני נפגע בתאונת דרכים את הדרך היחידה העומדת לרשותו, להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו.
ב. די בראשית ראייה, ברף הנמוך, לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונת דרכים, על-מנת לסלול את הדרך למינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
ג. גם בהעדר אסמכתא חד משמעית לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, בית-המשפט יסתפק ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי.
ד. כפי שיתכן מצב שידו של אדם נקטעה בתאונת דרכים וחרף הקטיעה לא עבר כלל טיפול רפואי. ברור לחלוטין, כי חרף העובדה שלא הציג תלונות ורצף טיפולי, תקבע לו נכות עקב הקטיעה, כך גם במקרה שלפנינו, העדר רצף טיפולי אין בו, כשלעצמו, בכדי כדי לשלול אפשרות קיומה של פגיעה או של נכות. לכן, משתועדה אבחנה רפואית ברישומים הרפואיים של מרשתנו יש למנות מומחה אף בהעדר רצף טיפולי לאורך זמן.
