רשלנות בניתוחים פלסטיים: כשהחלום הופך לסיוט

ניתוחים פלסטיים, על כל גווניהם – מניתוחי הגדלת חזה ושאיבת שומן, דרך מתיחות פנים וניתוחי אף, ועד ניתוחים משחזרים לאחר פציעה או מחלה – הפכו לחלק בלתי נפרד מהמרדף אחר שלמות אסתטית ושיפור איכות החיים. בניגוד לניתוחים מציליי חיים, לרוב מדובר בהליכים אלקטיביים, כלומר ניתוחים שהמטופל בוחר לעבור מתוך רצון לשנות או לשפר היבט חיצוני. למרות שמטרתם היא בדרך כלל לשפר את המראה החיצוני ולחזק את הביטחון העצמי, ניתוחים אלו אינם חפים מסיכונים, ובמקרים מסוימים, סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל עלולה להוביל לרשלנות רפואית, אשר משאירה את המטופלים עם נזקים פיזיים, נפשיים ואף כלכליים, ובמקום הגשמת חלום – הופכת את החוויה לסיוט מתמשך.

מהי רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים?

העיקרון הבסיסי של רשלנות רפואית, תקף גם בניתוחים פלסטיים: סטייה מרמת הזהירות הסבירה המצופה מרופא פלסטיקאי בעל מיומנות וניסיון סבירים, אשר כתוצאה ממנה נגרם נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא אותה סטייה. בניגוד לתחומים רפואיים אחרים בהם יש דגש על הצלת חיים, בניתוחים פלסטיים הציפייה היא לרוב לתוצאה אסתטית משופרת. לכן, כאשר התוצאה רחוקה מלהיות סבירה, או גרוע מכך – יוצרת נזק או עיוות, הדבר יכול להצביע על רשלנות.

יסודות הרשלנות, כפי שהוגדרו במאמר הקודם, נשארים זהים: קיומה של חובת זהירות (היחסים בין הרופא למטופל), הפרתה של חובת הזהירות (המעשה או המחדל הרשלני), וקשר סיבתי מוכח בין ההפרה לנזק שנגרם.

מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

רשלנות בניתוחים פלסטיים יכולה להתבטא בשלבים שונים של התהליך:

1. רשלנות בשלב הטרום ניתוחי (הייעוץ וההכנה):
   • אי מתן הסכמה מדעת מלאה: אחד הגורמים הקריטיים. על הרופא להציג בפני המטופל באופן מקיף, ברור ומובן את כל המידע הרלוונטי: מהות הניתוח, הסיכונים הספציפיים הכרוכים בו (כולל צלקות, אסימטריה, זיהומים, כאבים כרוניים, ואף סיכון למוות במקרים נדירים), הסיבוכים האפשריים, שיעורי הצלחה וכישלון, תוצאות צפויות וסבירות (במובן של ריאליזם), חלופות טיפוליות (כגון טיפולים לא פולשניים), מגבלות ותקופת החלמה. אם המטופל לא קיבל את מלוא המידע, או שהוצג לו מידע מטעה או חלקי שהשפיע על החלטתו, ייתכן שתקום עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה ובגין אי קבלת הסכמה מדעת.
   • בחירת מטופל לא מתאים: רופא סביר לא יבצע ניתוח פלסטי במטופל שאינו מתאים לכך מבחינה פיזית (לדוגמה, מצב בריאותי רעוע המגביר סיכונים באופן בלתי סביר) או נפשית (לדוגמה, דיסמורפיה גופנית – הפרעה נפשית שבה אדם מרוכז יתר על המידה בפגם פיזי קטן או מדומיין). חובה לבצע בדיקות רפואיות מתאימות ולוודא שהמטופל מבין את מגבלות הניתוח ובעל ציפיות ריאליות.
   • הכנה לקויה לניתוח: אי מתן הנחיות ברורות לגבי תרופות שיש להפסיק, צום, או הכנה אחרת הנדרשת לפני הניתוח.
2. רשלנות במהלך הניתוח עצמו:
   • טכניקה כירורגית לקויה: ביצוע ניתוח באופן שאינו תואם את הסטנדרט הרפואי המקובל, כמו פגיעה בעצבים או כלי דם, הסרת רקמה יתר על המידה (למשל, בניתוח אף), יצירת אסימטריה בולטת, תפירה לא נכונה, או השארת כלי ניתוח בתוך הגוף.
   • שימוש בחומרים או שתלים לא מתאימים/פגומים: שימוש בשתלי חזה פגומים, חומרי מילוי אסורים, או חומרים שאינם מתאימים למטופל.
   • אי זיהוי וטיפול בסיבוכים תוך כדי הניתוח: כמו דימום מסיבי, זיהום או תגובה אלרגית לחומרי הרדמה.
3. רשלנות בשלב הפוסט-ניתוחי (מעקב והחלמה):
   • אי מעקב ראוי: אי ביצוע בדיקות מעקב שגרתיות או התעלמות מתסמינים המעידים על סיבוכים (לדוגמה, נפיחות, אדמומיות, כאבים עזים, הפרשות), העלולים להעיד על זיהום, דלקת, נמק או פתיחת תפרים.
   • איחור באבחון וטיפול בסיבוכים: לדוגמה, איחור באבחון זיהום חמור לאחר ניתוח הגדלת חזה, שעלול להוביל לכריתת שתל ואף לפגיעה משמעותית ברקמות.
   • היעדר הנחיות ברורות לטיפול בבית: המטופל חייב לקבל הנחיות מפורטות לגבי טיפול בפצעים, נטילת תרופות, הגבלות פיזיות וזיהוי סימני אזהרה.

השלכות הרשלנות הרפואית

השלכות הרשלנות בניתוחים פלסטיים יכולות להיות הרסניות:

• נזקים פיזיים: צלקות מכוערות ובולטות, אסימטריה קשה, עיוותים, נמק רקמות, זיהומים כרוניים, כאבים כרוניים, נזק עצבי הגורם לחוסר תחושה או שיתוק, וצורך בניתוחי תיקון מורכבים ויקרים (ולעיתים בלתי אפשריים).
• נזקים נפשיים: דיכאון קליני, חרדה, ירידה דרסטית בביטחון העצמי, פגיעה בדימוי הגוף, טראומה נפשית, בידוד חברתי, ואף התפתחות הפרעות אכילה במקרים מסוימים.
• נזקים כלכליים: הוצאות רפואיות עצומות לניתוחי תיקון וטיפולים נלווים, אובדן ימי עבודה, אובדן כושר השתכרות, והוצאות על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים.

הגשת תביעה ומיצוי זכויות

מטופל שנפגע מרשלנות רפואית בניתוח פלסטי רשאי להגיש תביעת פיצויים. תביעות אלו מורכבות ודורשות הבנה מעמיקה של הפן הרפואי והמשפטי. כדי להצליח, נדרשת בדרך כלל חוות דעת רפואית ממומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית, שתפרט את הסטייה מהסטנדרט הרפואי ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם. עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית יוכל לסייע באיסוף הראיות, השגת חוות הדעת הנדרשות, וניהול התיק המשפטי.

חשוב לזכור את תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית, שהיא שבע שנים מיום גילוי הנזק או עשר שנים מיום המעשה הרשלני (המוקדם מביניהם), ובמקרים של קטינים – מיום הגיעם לגיל 18.

סיכום

ניתוחים פלסטיים, למרות יעודם לשפר את המראה החיצוני, כרוכים בסיכונים ויש לגשת אליהם בזהירות מרובה. האחריות על בטיחות המטופל ועל השגת תוצאה סבירה ואסתטית מוטלת על הרופא. כאשר רופא פלסטיקאי סוטה מהסטנדרט המקצועי המקובל וגורם לנזק, הדבר מהווה רשלנות רפואית. במקרים אלו, חשוב שהמטופל שנפגע ידע את זכויותיו ויפעל למיצוין באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי. רק כך ניתן יהיה לקבל פיצוי הולם על הסבל והנזקים שנגרמו, ולהבטיח שהחלום על מראה טוב יותר לא יהפוך לסיוט מתמשך.