במדינת חוק, החובה להגן על האזרח היא לא הבטחה ריקה – אלא יסוד בסיסי. אך מה קורה כשמי שמופקד על ביטחוננו מתעלם מזעקה ברורה וממשית? סיפורה של לקוחתנו, אם צעירה שהושארה חסרת מגן מול מסכת איומים שהסתיימה באסון, הוא כתם כואב על מערכת שאיבדה את אחריותה. בשם אותה אם, משרדנו הגיש תביעה נגד משטרת ישראל. לא כתביעת פיצוי בלבד – אלא כקריאת תיגר: לא עוד מחדלים, לא עוד אוזלת יד.
שנתיים של אזהרות שלא נענו
שוב ושוב התריעה לקוחתנו. הודעות איום מצמררות – "את מתה", "אני ארצח את שניכם" – זרמו לטלפון שלה. היא לא שתקה. היא פנתה, הגישה תלונות, הציגה ראיות ברורות. ואף על פי כן – כלום. תיקי חקירה נסגרו בטענות סרק, בלי חקירה בסיסית, בלי עימות, בלי לראות את התמונה המלאה. איום אחרי איום, קריאה אחרי קריאה – נבלעו בחלל ריק.
היום שבו הכול התפוצץ
30 בספטמבר 2023. רגע אחד, אולי האחרון שבו המשטרה עוד יכלה למנוע את הטרגדיה. לקוחתנו יושבת בתחנה, מגישה תלונה. לפתע, שיחת טלפון בהולה: בנה הקטן מריח עשן בבית. היא יוצאת בחיפזון. החוקר, שראה ושמע הכול, לא נוקף אצבע.
כשחזרה לביתה – הן כבר חיכו לה. אותן נשים שאיימו על חייה. הן דקרו אותה באכזריות מול עיני בנה הקטן.
הפצעים שנשארו פתוחים
תשעה ימי אשפוז. שני ניתוחים. נכות קשה של 70%. פגיעה עצבית ביד שמאל. PTSD כרוני שמלווה אותה בכל נשימה.
אך לא רק היא. הילד, שהיה עד לזוועה, נושא טראומה שלא מרפה – חרדות, רגרסיה, מחשבות אובדניות. משפחה שלמה נמחצה תחת מחדל מתמשך של רשויות החוק.
הקרב שלנו: צדק שלא יושתק
לא מדובר בגורל עיוור – אלא בשרשרת מחדלים מתועדת. המשטרה כשלה במילוי תפקידה, התעלמה מהנהלים שלה עצמה, והתוצאה – פשע שהיה ניתן למנוע. בחוות דעת של בכירים לשעבר במשטרה מצוין בבירור: הטיפול היה רשלני, חורג מכל סטנדרט מקצועי.
בשם לקוחתנו ובנה, אנחנו יוצאים למאבק:
כדי שיקבלו את הפיצוי המגיע להם.
כדי להשמיע קול ברור – למחדלים יש מחיר.
כדי שכל אזרח ידע: יש מי שנלחם על זכותו לביטחון.
משרד עו"ד נתנאל בירן – הזכויות שלך, המומחיות שלנו.
