מותו של אדם יקר בתאונת דרכים הוא אירוע טרגי ושובר לב. לצד הכאב העצום והאבל הכבד, בני המשפחה נאלצים להתמודד גם עם מציאות כלכלית חדשה ומורכבת. בדיוק לשם כך נחקק בישראל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), שמטרתו להעניק רשת ביטחון כלכלית לנפגעים ובני משפחותיהם, לרבות במקרים הקשים ביותר של מוות.
במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים המרכזיים, ננתח את התרחישים השונים, ונבהיר מי זכאי לפיצוי, מתי וכיצד.
עקרון האחריות המוחלטת: אין צורך להוכיח אשמה
היבט ייחודי ומהותי בחוק הפלת"ד הוא עקרון ה**"אחריות המוחלטת"**. משמעות הדבר היא שעל מנת לקבל פיצוי, אין כל צורך להוכיח מי היה אשם בגרימת התאונה. די בכך שיוכח קשר סיבתי בין השימוש ברכב המנועי לבין המוות שנגרם. עיקרון זה מקל משמעותית על בני המשפחה השרויים באבל וחוסך מהם את הצורך לנהל מאבק משפטי מתיש להוכחת רשלנות.
מי זכאי לתבוע פיצויים?
במקרה של מוות בתאונת דרכים, ישנן שתי קבוצות עיקריות של זכאים לפיצוי:
עיזבון המנוח: העיזבון הוא, למעשה, הישות המשפטית הממשיכה את דרכו של הנפטר. יורשיו החוקיים של המנוח (על פי צוואה או על פי דין) יכולים לתבוע בשם העיזבון פיצויים על נזקים שנגרמו למנוח עצמו.
תלויי המנוח: אלו הם בני המשפחה שהיו תלויים כלכלית במנוח למחייתם. על פי רוב מדובר בבן/בת הזוג ובילדיו הקטינים של המנוח, אך במקרים מסוימים גם בני משפחה אחרים יוכלו להיות מוכרים כ"תלויים" אם יוכיחו תלות כלכלית מהותית.
ראשי הנזק המרכזיים בתביעה
הפיצוי הכספי מורכב ממספר "ראשי נזק". אלו הם העיקריים שבהם:
אובדן השתכרות ב"שנים האבודות" (תביעת העיזבון): פיצוי על אובדן ההכנסה שהמנוח היה צפוי להשתכר מיום מותו ועד לגיל פרישה.
אובדן תמיכה (תביעת התלויים): פיצוי לבן/בת הזוג והילדים על אובדן התמיכה הכלכלית שקיבלו מהמנוח. חשוב לדעת כי זהו, במקרים רבים, רכיב הפיצוי המשמעותי ביותר בתביעות מסוג זה.
אובדן שירותי אב/אם/בן/בת זוג (תביעת התלויים): פיצוי על אובדן השירותים והעזרה שהעניק המנוח לבני ביתו (טיפול, תחזוקה, עבודות משק בית וכו').
כאב וסבל (תביעת העיזבון): פיצוי בסכום קבוע בחוק (בשינויים קלים) בגין הנזק הלא-ממוני.
הוצאות קבורה, מצבה ואבל: החזר הוצאות סבירות שהוצאו לצורך הלוויה, הקמת המצבה ומנהגי האבלות.
את מי תובעים? ניתוח תרחישים
הכתובת לתביעה משתנה בהתאם לנסיבות המקרה.
תרחיש 1: המקרה הסטנדרטי כאשר המנוח נהרג בתאונה והרכב המעורב היה מבוטח כחוק, התביעה מוגשת נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה.
תרחיש 2: מוות של נוסע ברכב ללא ביטוח חובה כאשר אדם נהרג בעת שהיה נוסע ברכב, ומאוחר יותר מתברר כי לנהג הרכב לא היה ביטוח חובה, משפחתו זכאית לפיצוי מלא. מבחינת החוק, הנוסע הוא צד תמים שחובת הביטוח אינה חלה עליו. במקרה זה, התביעה תוגש נגד "קרנית" – תאגיד שהוקם על פי חוק בדיוק למטרות אלו. קרנית תפצה את המשפחה ולאחר מכן תתבע את הנהג ו/או בעל הרכב חסר הביטוח להשבת הכספים.
תרחיש 3: נהג שנהרג ללא ביטוח – ניתוח הזכויות המורכב זוהי אחת הסוגיות המורכבות ביותר, והתשובה עליה תלויה בשאלה מי תובע ועל מה.
א. זכויות הנהג עצמו (הנתבעות על ידי העיזבון): ככלל, סעיף 7(5) לחוק הפלת"ד שולל את זכותו של נהג ללא ביטוח לפיצוי, ולכן עיזבונו אינו זכאי לפיצוי על "השנים האבודות" ו"כאב וסבל". עם זאת, קיים חריג חשוב של "תום לב": אם הנהג המנוח נהג ברכב בהיתר, לא ידע על היעדר הביטוח, ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שיידע על כך – עיזבונו כן יהיה זכאי לתבוע פיצויים מקרנית. הנטל להוכיח חריג זה מוטל על העיזבון.
ב. זכויות התלויים בנהג (בן/בת הזוג והילדים): בנקודה זו חלה מהפכה משפטית של ממש. סעיף 7ב לחוק קובע באופן חד-משמעי כי תלוייו של נהג שנהרג זכאים לתבוע פיצויים גם אם הנהג עצמו לא היה זכאי לכך. משמעות הדבר היא שלתלויים (אלמנה, יתומים) יש זכות תביעה עצמאית וישירה מול קרנית לפיצוי בגין נזקיהם האישיים – "אובדן תמיכה" ו"אובדן שירותים". מטרת החוק היא להגן על התא המשפחתי התמים מפני קריסה כלכלית.
ג. האפשרות לתבוע צד שלישי לפי פקודת הנזיקין: בכל מקרה, אם התאונה נגרמה באשמתו של נהג רכב אחר, הן העיזבון והן התלויים יכולים לתבוע את הנהג האשם (וחברת הביטוח שלו) במסגרת פקודת הנזיקין, בכפוף להוכחת אשמתו וקיזוז אפשרי של "אשם תורם".
סיכום זכויות במקרה של נהג שנהרג ללא ביטוח:
הגורם התובע (התביעה) | תביעה נגד קרנית (לפי חוק הפלת"ד) | תביעה נגד צד ג' אשם (לפי פקודת הנזיקין) | |
---|---|---|---|
עיזבון הנהג (עבור "השנים האבודות") |
לא זכאי, אלא אם מתקיים חריג "תום הלב" (ס' 7(5)). |
זכאי, בכפוף להוכחת אשמת צד ג' וקיזוז אשם תורם. |
|
תלויי הנהג (עבור "אובדן תמיכה ושירותים") |
זכאים תמיד (מכוח סעיף 7ב' לחוק). |
זכאים, בכפוף להוכחת אשמת צד ג' וקיזוז אשם תורם. |
ההליך המשפטי וחשיבות הליווי המקצועי
ההליך מתחיל באיסוף מסמכים (אישור משטרה, תעודת פטירה, תלושי שכר וכו') ופנייה לגוף המפצה (חברת ביטוח או קרנית). תביעות פיצויים במקרה של מוות הן מורכבות במיוחד, ודורשות, בין היתר, ביצוע חישובים אקטואריים סבוכים. חברות הביטוח וקרנית מיוצגות על ידי מיטב עורכי הדין. מסיבה זו, קבלת ייעוץ וליווי של עורך דין המתמחה בתחום אינה בגדר המלצה, אלא צעד הכרחי להבטחת מיצוי מלא של זכויות המשפחה וקבלת הפיצוי המרבי המגיע לה על פי חוק.
הערה: מאמר זה מהווה מידע כללי, עדכני ומקיף, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל מקרה של תאונת דרכים קטלנית, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ המותאם לנסיבותיו המדויקות של המקרה.