מהו ספסיס?
ספסיס (Sepsis) הוא תגובה חיסונית קיצונית של הגוף לזיהום, אשר עלולה לגרום לפגיעה חמורה באיברים חיוניים ואף להוביל לכשל רב-מערכתי ולמוות. כאשר מערכת החיסון מזהה זיהום, היא מגיבה על ידי שחרור חומרים כימיים לדם כדי להילחם בו. בספסיס, התגובה החיסונית הופכת לא-מבוקרת, וגורמת לדלקת חריפה ולנזקים חמורים לרקמות ולאיברים בגוף.
ספסיס נחשב למקרה חירום רפואי המחייב טיפול מידי, שכן ללא התערבות מהירה, הוא עלול להתפתח לשוק ספטי (Septic Shock), מצב קטלני שבו הלחץ הדם צונח ואיברים מתחילים לקרוס.
הקריטריונים הבסיסיים לאבחון ספסיס
בעבר, האבחון של ספסיס היה מבוסס על "תסמונת התגובה הדלקתית הסיסטמית" (SIRS), אך כיום ההגדרה המעודכנת כוללת מדדים קליניים ברורים יותר.
על פי ההנחיות העדכניות, הקריטריונים הבאים משמשים לאבחון ספסיס:
- הימצאות זיהום – חיידקי, נגיפי או פטרייתי.
- תגובה מערכתית חמורה – מדדים פיזיולוגיים חריגים כמו:
- חום גוף גבוה (מעל 38.3°C) או נמוך במיוחד (מתחת ל-36°C).
- קצב לב מוגבר (מעל 90 פעימות לדקה).
- קצב נשימה מהיר (מעל 22 נשימות לדקה).
- פגיעה באיברים חיוניים – ירידה בתפקוד הכליות, הכבד, המוח או הריאות.
- ערכים חריגים בבדיקות דם – רמות גבוהות של חומצה לקטית בדם, ירידה במספר טסיות הדם או תפקוד כשל של מערכת החיסון.
איך מאבחנים ספסיס?
אבחון מוקדם הוא קריטי לטיפול מוצלח בספסיס. הרופאים משתמשים במספר בדיקות לאבחון המחלה:
- בדיקות דם
- ספירת דם לבדיקת כמות תאי הדם הלבנים.
- רמות חומצה לקטית (Lactate) שמצביעות על חוסר אספקת חמצן לרקמות.
- תרביות דם לאיתור החיידקים או הפטריות שגרמו לזיהום.
- בדיקות דימות (הדמיה רפואית)
- צילום חזה – לזיהוי דלקת ריאות.
- CT או MRI – לזיהוי מוקדי זיהום בגוף.
- אולטרסאונד – לזיהוי אבצסים או זיהומים פנימיים.
- בדיקות שתן או נוזלים אחרים
- ניתוח דגימות שתן, נוזל חוט השדרה (CSF) או הפרשות מפצעים כדי לזהות גורמים מזהמים אפשריים.
מדוע ספסיס מתפתח ומי נמצא בסיכון גבוה?
ספסיס מתפתח כאשר הזיהום בגוף מתפשט ואינו מטופל כראוי. גורמים שונים עשויים להוביל לכך:
- זיהומים חיידקיים, נגיפיים או פטרייתיים – מחלות כמו דלקת ריאות, זיהום בדרכי השתן, זיהום בפצעים פתוחים ואפילו דלקת קרום המוח עלולות לגרום לספסיס.
- מערכת חיסונית מוחלשת – אנשים עם מחלות כרוניות כמו סוכרת, סרטן, איידס או מטופלים בכימותרפיה נמצאים בסיכון גבוה.
- חולים מאושפזים בבתי חולים – זיהומים נרכשים בבתי חולים (זיהומים נוזוקומיאליים) עלולים להוביל להתפתחות ספסיס.
- אנשים מבוגרים או תינוקות – קבוצות אלו רגישות במיוחד לזיהומים חמורים.
- מטופלים עם התקנים רפואיים – קטטרים, צינורות הנשמה ושתלים רפואיים יכולים להיות מקור לזיהומים קשים.
ספסיס כתוצאה מרשלנות רפואית
ספסיס, על אף שהוא יכול להתפתח באופן טבעי, עלול להיות תוצאה ישירה של רשלנות רפואית. כאשר צוות רפואי אינו מזהה את הסימנים המוקדמים של ספסיס או שאינו מספק טיפול מתאים בזמן, החולה עלול לסבול מהחמרה משמעותית ואף מסיכון חיים.
מקרי רשלנות רפואית נפוצים הקשורים לספסיס כוללים:
- אבחון מאוחר או שגוי
- רופא שמתעלם מתסמינים מחשידים כמו חום גבוה, דופק מואץ ושינוי במצב ההכרה.
- אבחון שגוי של ספסיס כמצב רפואי אחר (כגון שפעת, זיהום קל או תשישות).
- הימנעות מבדיקות דם מתאימות
- אי ביצוע תרביות דם או בדיקות מעבדה שיכולות לאתר את הזיהום מוקדם.
- חוסר הפניה לבדיקות הדמיה כאשר יש חשד לזיהום חמור.
- מתן טיפול רפואי לקוי או מאוחר
- עיכוב במתן אנטיביוטיקה – טיפול אנטיביוטי מוקדם הוא קריטי להישרדות חולי ספסיס.
- מינון שגוי של תרופות או שימוש באנטיביוטיקה לא מתאימה לזיהום הספציפי.
- אי מתן נוזלים תוך ורידיים בצורה מספקת.
- רשלנות במניעת זיהומים בבתי חולים
- תנאי היגיינה ירודים ביחידות לטיפול נמרץ ובמחלקות אשפוז.
- אי חיטוי מכשור רפואי כגון קטטרים וצינורות הנשמה, שמוביל להתפתחות זיהומים.
- זיהומים שמקורם בפצעי ניתוח שנגרמו עקב רשלנות בצוות המנתח.
- חוסר מעקב אחר מטופלים בסיכון
- מטופלים מוחלשים או כאלה שעברו ניתוחים צריכים להיות תחת השגחה צמודה, במיוחד כאשר יש חשד לזיהום.
- חוסר ניטור של חולי סוכרת, חולים אונקולוגיים או חולים עם מחלות כרוניות אשר נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה.
סיכום
ספסיס הוא מצב רפואי מסוכן, ולעיתים קרובות קטלני, הדורש אבחון מהיר וטיפול מיידי. זיהוי מוקדם ומתן אנטיביוטיקה מתאימה בזמן עשויים להציל חיים. כאשר הצוות הרפואי אינו מזהה את סימני האזהרה בזמן, אינו מספק טיפול מתאים או מתנהל ברשלנות, הדבר עלול להוביל לסיבוכים חמורים ואף למוות.
במקרים שבהם ניתן להוכיח כי הרופא או הצוות הרפואי פעלו בצורה רשלנית – בין אם באבחון מאוחר, בטיפול לקוי או במניעת זיהומים – ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. ייעוץ משפטי עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית יכול לסייע לחולים ולבני משפחותיהם למצות את זכויותיהם ולקבל פיצוי הולם בגין הנזק שנגרם להם.