“הטריקים” של חברות הביטוח להקטנת הפיצוי המגיע לנפגעי תאונות דרכים
נפגעים רבים בתאונות דרכים “זוכים” לביקור בית מחוקרים הנשלחים על-ידי חברות הביטוח במטרה אחת בלבד –
למזער למינימום את הפיצוי המגיע לאותם נפגעים מחברות הביטוח.
לאחר שחקרו מאות ואף אלפי נפגעי תאונות דרכים, רוב חוקרי הביטוח מיומנים דיים בעבודתם ויודעים היטב כיצד לפנות אל נפגע תאונת הדרכים ולקרוביו ובאילו מניפולציות להשתמש, בכדי לשאוב את מירב הפרטים אודות נסיבות התאונה ומצבו הרפואי של הנפגע, לפני התאונה ואחריה, כל זאת במטרה אחת בלבד – להקטין ככל האפשר את הפיצוי שחברת הביטוח, המעסיק של החוקר, תאלץ לשלם לנפגע.
לצורך קבלת המידע הדרוש לחברת הביטוח, עשויים חוקרי הביטוח לפנות ישירות אל הנפגע וקרוביו, בהבטחת שווא כי שיתוף פעולה עימם יזרז את הטיפול של חברת הביטוח בתיק. כך, חוקרי הביטוח מצליחים בקלות יחסית לקבל את המידע הדרוש להם, בין באמצעות הקלטה נסתרת של השיחה עם הנפגע התמים ובין בהחתמתו על הצהרה. לעתים קרובות, בכדי להשיג את מטרתם, חוקרי הביטוח אינם בוחלים באף אמצעי ואף מתחזים לבעלי מקצוע אחרים (עו”ד, רופא, מתווך דירות, סוכן מכירות וכו’) ו”בתחפושתם” החדשה פונים הם אל הנפגע ויוצרים אווירה נוחה וחברותית לניתוב הפרטים שהם בדרך כלל חסויים.
כך למשל, חוקר אשר התחזה לסוכן ביטוח, פנה ליעל מתל-אביב, אשר זמן קצר קודם לכן עברה תאונה דרכים ונפגעה קשות בגבה, והציע לה עסקה “חלומית”: יעל תצהיר בכתב כי אינה סובלת כיום, ומעולם לא סבלה, מאף מגבלה בגבה ובתמורה, לאור מצב בריאותה התקין לכאורה, תקבל ביטוח חיים בעלות הנמוכה בשליש מהמחיר הרגיל של הפוליסה. יעל השתכנעה מיד וחתמה ללא כל היסוס על הצהרתה. בסופו של דבר, לא זו בלבד שיעל לא קיבלה הנחה כלשהי בביטוח החיים, אלא שכעבור מספר חודשים הצהרתה הוצגה בבית המשפט והפיצוי שקיבלה בסוף ההליך המשפטי היה זניח ביותר ביחס לנזקיה האמיתיים.
אין ספק, כי לו יעל הייתה מתגברת על הדחף הרגעי לחסוך כמה מאות שקלים תמורת המענה על תצהיר הבריאות ומתייעצת מיד עם עורך דין המיומן בטיפול בנפגעי תאונות דרכים, עורך הדין היה מונע את הטעות הקריטית שעשתה ועגמת הנפש הרבה שנגרמה לה בעקבותיה, ויעל הייתה מקבלת את הפיצוי שבאמת הגיע לה בגין תאונת הדרכים שעברה, הגבוה בעשרות אלפי שקלים ממה שקיבלה בפועל.
להלן מספר המלצות לנפגעי תאונות דרכים:
1. לעולם לא למסור לאדם שאינכם מכירים פרטים כלשהם על מצבו הרפואי של הנפגע, גם אם אותו אדם מבטיח כי לא ייעשה כל שימוש במידע או מציע הטבה כלשהי עבור המידע.
2. לעולם לא להתפתות למסור מידע לחוקר ביטוח, גם אם החוקר מבטיח כי שיתוף פעולה עמו יקדם את התיק ויהיה הרבה יותר יעיל למסור לו את המידע ישירות, ולא באמצעות עורך הדין של הנפגע. הנחת המוצא תמיד צריכה להיות, כי חוקר הביטוח אשר נשלח על-ידי חברת הביטוח, אינו רוצה בטובת הנפגע אלא בטובת חברת הביטוח, המשלמת לו את שכרו. לכן מטרתו אחת: לדלות מהנפגע וקרוביו כל פיסת מידע שיש בה בכדי להקטין את הפיצוי שחברת הביטוח, המעסיקה אותו, תאלץ לשלם לנפגע.
3. כאשר חוקר ביטוח מגיע אל הנפגע ו/או אל קרוביו, יש להסתפק, אך ורק, בהפנייתו לעורך הדין המייצג את הנפגע, אשר ידע מיד באיזה מידע יש בכדי לקדם את הטיפול בתיק ובאיזה מידע יש בכדי לגרום נזק לתיק. כל זאת, גם במקרה שהנפגע משוכנע לחלוטין שאין במידע שמסר בכדי לפגוע בניהול התיק. לא פעם נתקלנו במקרים בהם החוקרים מוסרים לחברות הביטוח מידע מעוות לכאורה, וגורמים בכך לסיבוכים מיותרים בניהול התיק. להפתעתם הרבה של הנפגעים, הפניית החוקרים לעורך הדין המייצג, “מרוקנת” לחוקרים את “האוויר”, והם עוזבים את המקום מבלי לטרוח לשוחח עם עורך הדין המייצג, מאחר והם יודעים היטב כי לא יצליחו להשיג את מבוקשם בכדי להקטין את הפיצוי.
4. לעולם לא לחתום על מסמכים, הצהרות וטפסים לאנשים שאינכם מכירים, מבלי להתייעץ קודם לכן עם עורך דין מיומן בתחום אשר מיד ידע אם חברת הביטוח טומנת לכם מלכודת.
5. יש להדריך את קרוביו של הנפגע להימנע לחלוטין מלשוחח עם חוקרי הביטוח, ולא למסור כל מידע אודות הנפגע.
6. בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת, שחברות הביטוח אשר מקבלות פנייה מבית החולים לשלם את חובו של הנפגע בגין הטיפול הרפואי שקיבל בעקבות התאונה, שולחות מיד חוקר לביתו של הנפגע, בניסיון לשכנעו לקבל פיצוי, אשר ברוב המקרים קטן במאות אחוזים מהפיצוי שבאמת מגיע לו. בהרבה מהמקרים, הנפגע אשר טרם הספיק לשכור לעצמו עורך דין, חותם על הסכם הפשרה, מבלי שיעלה על דעתו כי לאחר שחתם על ההסכם, לא יוכל לתבוע מחדש את חברת הביטוח בגין אותה תאונה, גם אם מצבו הרפואי הוחמר משמעותית.
