לשיחת ייעוץ: 03-6888838
תאונות דרכים – מילון מושגים
הזכויות שלך,
המומחיות שלנו!

תאונות דרכים – מילון מושגים

מילון מושגים זה מיועד לסייע לכם להבין את המושגים המשפטיים הנפוצים בנושא תאונות דרכים.
למען הסר ספק, המושגים שלהלן עוסקים אך ורק בתאונות דרכים בהן היו פצועים – כלומר תאונות דרכים בהן הנפגע יכול לקבל פיצוי כספי מחברת הביטוח. מושגים הנוגעים לנזקי רכוש, תביעות אזרחיות (ישירות נגד המעורבים בתאונה) או נושאים אחרים הקשורים לתאונות דרכים, אינם מופיעים כאן.

תאונת דרכים

המחוקק הגדיר תאונת דרכים כמאורע בו נגרם לאדם נזק גוף (נזק פיזי) עקב שימוש ברכב מנועי (מקטנוע ועד רכבת) למטרות תחבורה.
הגדרה זו מופיעה בחוק הפלת”ד (ראו להלן) והינה רחבה מאוד, היות ואינה קובעת במפורש מהן אותן “מטרות תחבורה”. ההגדרה הרחבה נועדה לאפשר פרשנות משפטית יצירתית בכדי שתחת כנפיה יכנסו מקרים רבים ככל האפשר. בשנים האחרונות פירש בית המשפט העליון ההגדרה של תאונת דרכים באופן כל כך רחב, עד שנדמה לעתים שאירוע שיוכר על ידי בית המשפט כתאונת דרכים, יוגדר בלשון בני האדם ובשפת היומיום ככל דבר פרט לתאונת דרכים.

פלת”ד

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חוק משנת 1975 המגדיר את זכאותם של נפגעי תאונות דרכים לפיצויים. החוק נותן מענה לכמה שאלות חשובות:

  1. מי זכאי לפיצויים? עקרונית, כל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים. יחד עם זאת, במקרים יוצאי דופן הנפגע לא יהיה זכאי לפיצויים, למשל: אם גרם לתאונה בכוונת תחילה, נהג בסוג רכב שאין לו רישיון לנהוג בו, או ללא ביטוח חובה.
  2. מי משלם למי? אדם שנהג ברכב אחראי לתשלום הפיצויים למי שנפגעו מרכבו, בין אם מדובר בנוסעים שהיו איתו ברכב או בהולכי רגל / רוכבי אופניים. בפועל, חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה, היא זו שמשלמת את הפיצויים לנוסעים ברכב או להולך הרגל.
  3. על מה מקבלים פיצוי? הנפגע מפוצה על אבדן יכולת השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת ונזק לא ממוני. להרחבה, ראו מושג פיצויים להלן.

רוב הקהילה המשפטית רואה את החוק כחוק חשוב בעל משמעות סוציאלית ומשפטית. בהיבט הסוציאלי, החוק שינה מצב שהיה נהוג עד שנחקק ב-1975, אז נפגע בתאונת דרכים היה צריך להוכיח את אשמת הפוגע כדי לזכות בפיצוי דבר שגרם לסרבול בהליך המשפטי והתדיינות ארוכה בבית המשפט. חוק הפלת”ד הסיר את נטל ההוכחה מעל הנפגע וכעת אין יותר חשיבות לשאלה מי אשם בתאונה.

בהיבט המשפטי, החוק מנוסח בצורה רחבה, דבר שהוביל לכתיבת מספר לא מבוטל של פסקי דין תקדימיים המבוססים על פרשנויות שונות של החוק.

פיצויים

חוק הפלת”ד מגדיר ארבעה סוגים של פיצויים – אבדן יכולת השתכרות, הוצאות רפואיות והוצאות עבור נסיעה לטיפולים רפואיים, הוצאות עזרת הזולת (למשל כאשר כתוצאה מהתאונה נזקק הנפגע לעזרה במקלחת, בהכנת אוכל, כביסה, לבישת ופשיטת בגדים וניהול משק הבית) ונזק לא ממוני (הכוונה לכאב וסבל).

החוק ממלא תפקיד סוציאלי חשוב, בין היתר, בכך שהוא מאפשר, במקרים המתאים, תשלום פיצויים מיידי לנפגע (תשלום תכוף), שנועד לסייע לנפגע בקיום צורכי מחייתו הבסיסיים. בבחינת עזרה ראשונה ולא פיצוי על הפסדיו בעקבות התאונה. למרות שמדובר בתשלום חלקי בלבד, לולא התשלום התכוף, נפגע שיכולתו לעבוד נפגעה קשות עקב התאונה, עלול היה למצוא עצמו ללא כל הכנסה וללא אפשרות להתקיים עד סיום הדיון.

לעניין נזק לא ממוני, חשוב להבהיר כי במקרים מסוימים, נזק זה עלול להיות קשה יותר מהנזק הפיזי הישיר עקב תאונה וכפועל יוצא הפיצוי הכספי בגין רכיב זה יהיה משמעותי ביותר. כך בתאונות דרכים קלות, בהן הפגיעה הפיזית הייתה קלה אך הותירה למשל צלקת מכוערת על פניו של הנפגע. לכן, בכל מקרה של תאונת דרכים, ואפילו תאונה קלה ביותר, מומלץ לפנות לבירור הזכאות לפיצוי אצל עורך דין.

פיצויים נוספים

המחוקק קבע, כי נפגע תאונת דרכים זכאי לתבוע פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו אך ורק מכוח חוק הפלת”ד, ואין באפשרותו לתבוע פיצויים גם על בסיס פקודת הנזיקין או חוקים אחרים. כך למשל, אדם שנסע ברכב ונפגע בתאונת דרכים כתוצאה מבור בכביש שהעירייה לא כיסתה, לא יוכל לתבוע את נזקיו גם מהעירייה על רשלנותה וגם את ביטוח החובה של הרכב. האפשרות היחידה הפתוחה בפניו של הנפגע היא לתבוע את ביטוח החובה ברכב, מכוח חוק הפלת”ד (במלים אחרות – אין “כפל מבצעים”). קביעה זו נקראת בשפה המשפטית “ייחוד העילה”. חשוב לציין שכלל זה אינו חל על תאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה. במקרה שכזה רשאי הנפגע לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה ואת חברת הביטוח של כלי הרכב בו נפגע בגין תאונת הדרכים.

מומחה רפואי

החוק מתיר לבית המשפט למנות מומחה רפואי נטרלי מטעמו, שייתן חוות דעת באשר למצבו הרפואי של הנפגע ויקבע האם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה, כיצד יש לשקם אותו וכיוצא בזה. שני הצדדים במשפט (הנפגע וחברת הביטוח) רשאים להעלות בפני המומחה שאלות הבהרה לחוות הדעת.

החוק קובע במפורש, כי גם הנפגע וגם חברת הביטוח אינם רשאים להביא חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם. מטרת האיסור סוציאלית, והיא נועדה לחסוך מנפגע בתאונת דרכים הוצאת כספים מיותרת, דווקא בנקודת השבר בחייו, שכתוצאה התאונה הוא אינו מסוגל לעבוד והוא זקוק יותר מתמיד לכסף לצורך מחייתו ריפויו ושיקומו, וכן בכדי למנוע את היתרון הגדול שיש לחברות הביטוח על פני הנפגעים בתאונות, באפשרות שיש להן להעסיק את המומחים הרפואיים הטובים ביותר לצורך כתיבת חוות דעת רפואיות. כך, בשל האיסור בהבאת חוות דעת פרטיות, נוצר איזון בכוחם של צדדים לא שווים מלכתחילה, ובית המשפט יכול בקלות רבה יותר להגיע לחקר האמת, ולפצות את הנפגע בהתאם למה שבאמת מגיע לו.

לאחרונה התייחס בית המשפט העליון לסוגיית מימון שכרו של המומחה הרפואי. החוק קובע כי על התובע במשפט – כלומר, הנפגע – לממן את עלות שכרו של המומחה. יחד עם זאת, החוק מאפשר לבית המשפט, במקרים מיוחדים וחריגים ביותר של מצוקה כלכלית ונכות ברורה כתוצאה מהתאונה, לחייב מראש את חברת הביטוח לשאת בעלות שכרו של המומחה. חרף הוראות החוק, בפרקטיקה השתרש בבתי המשפט נוהג לפיו חברת הביטוח הן שנושאות בנטל המימון. זאת מתוך השקפת עולם סוציאלית, לפיה הנפגע, מעבר למצוקה הפיזית ו/או הנפשית, שרוי גם כך במצוקה כלכלית כתוצאה ישירה מהתאונה, ולכן אין להטיל עליו גם את מימון חוות הדעת הרפואית. לאחרונה, קבע שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, כי יש ליישם את החוק כלשונו, ולחייב את התובע לשאת בעלות המימון הרפואי ורק במקרים החריגים ביותר להשית את שכר טרחת המומחה על חברות הביטוח.

ברור לכל, כי עלות המומחה הרפואית תרתיע כרגיל דווקא את הנפגעים מהשכבות החלשות, ותגביל את יכולתם של נפגעים בתאונות דרכים להגיש תביעה, מחשש שמא לא יצליחו לעמוד בעלות שכרו של המומחה הרפואי. כתוצאה מפסק הדין החדש, חברות הביטוח מקשות כעת את עמדתן בניהול מו”מ לסיום התיק בפשרה, מאחר והעלות שלהן בניהול התיק בבית המשפט פחת משמעותית.

נותר לנו רק לקוות שיימצאו מחוקקים שיובילו שינוי השל חקיקה, כך שעול שכר המומחה לא יהיה על הנפגע.

תאונות פגע וברח

תאונות פגע וברח מתרחשות לרוב בין רכב לבין הולך רגל או רוכב אופניים. כאשר רכב פוגע נמלט ממקום התאונה ולא השאיר את פרטיו, הנפגע מצוי לכאורה ללא כתובת (חברת ביטוח) אליה הוא יכול לפנות כדי לתבוע פיצויים. חוק הפלת”ד קובע, כידוע, שכל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי. על מנת לפתור מצב זה, הוקם על בסיס חוק הפלת”ד תאגיד “קרנית” המנהל קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שאין להם כתובת אחרת. “קרנית” מפצה נפגעי תאונות פגע וברח, וגם, בחלק מהמקרים, נפגעי תאונות דרכים שהיו ברכב שנהגו לא עמד בקריטריונים של הזכאות לפיצוי לפי הפלת”ד.

אבנר

איגוד חברות הביטוח לנפגעי רכב. אבנר הינו גוף ציבורי המוגדר כתאגיד עצמאי. בפועל, אבנר עוסק בקידום חוק הפלת”ד בעיקר על ידי פרסום מידע שימושי בנושא תאונות הדרכים (חקיקה, הנחיות כיצד לפעול, תעריפי ביטוח חובה וכו’) ומאבק בהונאות ביטוח בשיתוף חברות ביטוח. עד שנת 2003 תיפקד האיגוד גם כמעין גיבוי פיננסי לחברות ביטוח שהנפיקו פוליסות ביטוח חובה. כיום אבנר אינו מעניק שירותים לאנשים פרטיים.

נזקי גוף

זוהי השפה המשפטית המתארת כל פגיעה או פציעה שנגרמה לאדם עקב תאונת דרכים. יש להדגיש, כי בתאונות רבות בהן למעורבים נגרמו פגיעות קלות, הנפגע שוגה כאשר אינו מייחס משמעות רבה לפגיעתו (למשל פגיעות קלות בגפיים, זעזוע לצוואר בגלל עצירת פתאום). זוהי שגיאה משתי סיבות:
א. נזקי הגוף עשויים להופיע לאחר כמה ימים או להחמיר.
ב. גם בפגיעות קלות, הנפגע זכאי לפיצויים.

לכן, גם אם אדם שהיה מעורב בתאונה סבור שאינו סובל מנזקי גוף, מומלץ לו לפנות לייעוץ אצל עורך דין המתמחה בתאונות דרכים.

ביטוחים

הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים ניתן על בסיס ביטוח החובה. ביטוח החובה הינו הביטוח הבסיסי לכל רכב והוא מחויב על פי חוק.
ביטוח החובה מכסה את ההוצאות בגין הטיפול הרפואי והסיעודי והפיצוי לנפגעי תאונת דרכים שהיו ברכב המבוטח, או להולכי רגל שנפגעו מהרכב במהלך תאונת דרכים. נפגעים רבים סוברים בטעות כי הפרמיה של ביטוח החובה תתייקר אם ידווחו על תאונה – אך לא כך הדבר! על פי חוק, עלות ביטוח החובה נקבעת על ידי הממשלה וחברות הביטוח אינן זכאיות לייקר אותה.

לכן, מומלץ למי שנפגע בתאונת דרכים לפנות לעורך דין לצורך הגשת קבלת פיצויים, היות ואין חשש שהדיווח על התאונה יביא לייקור בביטוח החובה.
להבדיל, חברות ביטוח מורשות לייקר פרמיות רק על ביטוחים לרכוש (ביטוח מקיף וביטוח צד ג’) שאינם מענייננו.

אשמה בתאונה

חוק הפלת”ד קובע שכל אדם שנפגע בתאונה זכאי לפיצוי, ללא קשר לשאלת אשמתו בגרימת התאונה.
שאלת האשמה רלוונטית לתביעות על נזק לרכוש.

תאונת אופניים

אופניים אינם רכב ממונע על פי חוק. בכל תאונה בה רוכב אופניים נפגע על ידי כלי רכב, הוא יהיה זכאי לפיצויים בהתאם להוראות חוק הפלת”ד. יחד עם זאת, תאונה בה היו מעורבים אופניים ללא כלי רכב ממונע, לא תיחשב כתאונת דרכים לפי החוק.

שכר טרחה

חוק הפלת”ד מגדיר מראש את שכר הטרחה של עורך הדין של הנפגע. עורך הדין יקבל את שכרו רק אם הצליח להשיג פיצויים עבור הנפגע. אם הפיצויים התקבלו ללא הליך משפטי, שכר טרחתו של עורך הדין יהיה עד 8% מגובה הפיצויים. אם אכן נדרש הליך משפטי, שכר הטרחה יהיה עד 13% מגובה הפיצויים.

האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עו”ד העוסק והבקיא בתחום הנזיקין בכלל, ובתאונות דרכים בפרט. מומלץ מאוד לפנות לייעוץ של משרד עורכי דין המומחה בתחום על מנת שיעריך את סיכויי הצלחת התביעה.

>> נפגעת בתאונת דרכים – מה עליך לעשות? קרא עוד במדריך לנפגע בתאונות דרכים.

להערכת סיכויי תביעתך ושוויה, קבע פגישת ייעוץ חינם:

טלפון: 03-6888838
פקס: 03-6888818
אנו מתחייבים לדיסקרטיות ולשירות מקצועי ומהיר על-ידי עורך דין מנוסה ומיומן